אני והביטחון העצמי שלי

"אם אין אני לי- מי לי" תמיד הייתי אומרת את המשפט הזה ברגע של כעס, במילים מדויקות יותר, ברגע של

כוחן  של אמונות "מי שמאמין לא מפחד" למה התכוון המשורר? אין לי קשר ישיר אליו אבל יש לי כמה מחשבות

שוב פעם יצאת חסר מזל? מרגיש שהעולם נגדך? אתה לא מבין איך כל מי שאתה מכיר מצליח ואתה לא? תוהה

"אני מעדיפה להיות תלויה על עץ מאשר להיות תלויה במישהו". היא רעמה בקול וגופה התכווץ. ניסיתי להבין למה היא כ"כ

מרגיש שווה היום? ביחס למי אבל? זה משנה? האם השווית עצמך כבר היום למישהו? עדיין לא? אולי יש לי עוד

הכל מתחיל בקצת אהבה עצמית, זו נגזרת חשובה בביטחון העצמי שסולל לנו את הדרך לחוויות שאנחנו עוברים בחיים. נשים בצד

מהרגע שהיינו קטנים לימדו אותנו לחלוק, לשתף ולתת בניגוד לאינסטינקט הבסיסי שקופץ תמיד ואומר "לא, זה שלי", "אני". אפשר לראות

להיות מודע זה להיות בשליטה?! מה דעתכם על אדם שמכיר בחולשותיו וחוזקותיו היטב, יודע לנתבם בכל סיטואציה על הצד הטוב

היה היה ילד נחמד ולו היה ביטחון, הוא היה ילד חכם, בעל נוכחות, חברותי ומוביל….  כן, הכל התחיל אי שם

התפתחות זה עניין אישי כמה פעמים נשאלת אחרי ראיון עבודה "אתה חושב שיש לאן להתפתח במקום הזה"? כשחזרת מדייט "הקשר