קודם כל בואי נבין מתי את לא יודעת לשמור על גבולות.
גבולות מול האחר:
1. כשאת מרגישה שאת עושה דברים שאת לא באמת רוצה לעשות אבל מרגישה לא בנוח לומר לא.
אחרי שאת עושה בשביל לרצות את האחר את מבואסת על עצמך ועל הסיטואציה.
זה יכול להיות בגלל שגם ציפית בחזרה להוקרה או לאותה טובה או כי זה פשוט דרש ממך מאמץ גדול מדי שלא הרגיש לך נכון אבל לא הקשבת לעצמך.
אז את מרצה ואת גם לא מרוצה. (למאמר המלא בנושא מריצוי עד מיצוי ההבדל בין ריצוי לנתינה).
2. כשאת מרגישה שאת צריכה להצטדק כשאת מעזה לומר לא. שאת קשובה לעצמך מצד אחד אבל מרגישה שאת חייבת לתת דין וחשבון לצד השני וזה גורר ויכוח או מניפולציות מהצד השני. גם כשאת לא באמת חייבת לתת דין וחשבון לאף אחד. רק אם את רוצה.
3. כשהצד השני מנצל את טוב ליבך ואת יכולת הנתינה שלך ומתקשה לכבד את ה"לא" שלך במעט הפעמים שאת מעזה לומר לא. הצד השני מתקשה לכבד אותך בכללי.
גבולות מול עצמך:
כשאת לא מקשיבה לעצמך ולרחשי ליבך ואת סוררת במקומות שהבטחת לעצמך שלא יקרה שוב.
בין אם זו אכילת יתר, דיבור עצמי לא יפה ולא מכבד ועוד.
כל מקום בוא את מרגישה שלא קיימת לעצמך את מה שבחרת ועכשיו את מכווצת ומרגישה לא שווה במיוחד.
מה זה גבול?
גבול זהו המקום בו את לא מסוגלת להכיל רגשית את ההתרחשויות. אם עוברים את הגבול את מתחילה להרגיש עומס רגשי כבד. תחושה מכווצת שלא רואים אותך ולא סופרים אותך. כנ"ל לגבי עצמך. זה המקום שאת מרגישה שלא מעריכים אותך וגם את לא את עצמך.
לכן, כדי לשמור על בטחון עצמי בריא, על ערך עצמי גבוה חשוב מאוד להציב גבולות, להכיר בגבולות האישיים שלך ולעמוד בהם.
האם יש לך גבולות?
לא מעט מתאמנות מגיעות אלי כשהן בטוחות שהן יודעות את הגבולות שלהן אבל מגלות שהן לא ממש ברורים. זה קריטי כשהמצב מתדרדר מפעם לפעם לכל פעם את חושבת שעוד גבול נפרץ וזה מערער אותך כי שם את מתחילה להרגיש שאת לא בשליטה על החיים שלך וגבולות נועדו לתת לך תחושה שאת מכירה עצמך וסומכת על עצמך.
זה בסדר שהם נפרצים אם את לא מרגישה מכווצת או פגועה. זה המקום לבחון את הגבולות שלך ולהבן איפה הוא נמתח עד לקצה.
מהצד השני יש יותר מדי גבולות וזה מסמל על הצורך להיות בשליטה ובמגננה. זה כנראה תסמין שך הערכה עצמית נמוכה כי שם את חייבת לשמור על עצמך בכל מחיר בעזרת גבולות אבל זה גם המקום שזה פוגע בהתפתחות האישית שלך.
למה חשוב לשמור על גבולות ברורים?
ברגע שיש לך גבולות ברורים עם עצמך זה מתוקשר הרבה יותר טוב עם הצד השני וזה עובר היטב גם. בנאדם מרגיש בגבולות האחר ואדם שמכבד גם יכבד אותם.
זה בסדר גם לנסות לשבור לך את הגבולות אבל הגבולות נועדו בשבילך. בשביל הביטחון שלך. בשביל ההקשבה העצמית שלך. בשביל היכולת שלך להתנהל בעולם בדרך שתרצי.
אם תחליטי לשבור את הגבולות זה בסדר גמור. כל עוד זו החלטה שלך וטוב לך איתה.
יש גבולות שנועדו להישבר אבל יש גבולות שנמצאים למען הביטחון האישי שלך ומן הראוי שתכבדי אותם בעצמך.
ואחרי שכתבתי את כל זה אני גם מסייגת ואומרת, גבולות נועדו כדי לפרוץ אותם אבל זה קורה בבחירה מאוד מוקפדת ובד"כ זה מתייחס לגבולות שלך עם עצמך. גבולות שלא תורמים לך, שמגבילים אותך ואת היכולות שלך.
כמו גבולות של תקרת זכוכית כלכלית, גבולות של להרשות לעצמך להרגיש יותר ולחוות יותר. גבולות שמונעים ממך לצאת לדוגמה לדייטים. כל גבול כזה שלא מאפשר לך לפרוח ולהיות הגרסה הטובה יותר שלך.
איפה כן חשוב לשים גבולות?
כשיש לך מטרה ואת רוצה להגשים אותה אבל את נגררת אחרי הסחות דעת.
כשחשוב לך לדוגמה לאכול בריא את חוטאת כל פעם ואז מייסרת עצמך. שם חשוב לשים לב האם הגבולות ריאליים עבורך. לפעמים אנחנו מציבים גבולות קשוחים מדי וזה נועד לכישלון וזה מערער מאוד את האמונה שלך בעצמך.
כשאת לא מוכנה שידברו אליך בצורה לא מכבדת, מכוערת.
שלא יערערו על ההחלטות שלך כשחשוב לך ועוד ועוד.
כל גבול מתחיל בתוכך והוא יכול להשתנות בהתאם לתקופה, לניסיון ולבשלות האישית שלך.
אבל התחילי איתם ולאט לאט תפרצי את מה שאת רוצה. בהצלחה.
המדריך שיעזור לך לסמוך על עצמך