פריק קונטרול!
תמיד חלמת להיות הורה שידריך ויכוון, הכי שונה ממה שההורים שלך גידלו אותך. כן, אתה לא תהיה כמו אבא שלך שרדה בך והחליט מה נכון בשבילך. אבל אז התבגרת והבנת שהמבוגרים יודעים הכי טוב והפכת להיות הורה שתלטן. אתה חושב שאתה יודע מה הכי נכון עבור הילד שלך הבעיה שהדרך שלך יכולה להכשיל את מערכת היחסים שיש לך עם הילד. בוא להבין אם אתה בדרך לשם…
גישה מלאה
אתה דורש גישה מלאה לרשתות החברתיות של הילדים שלך. בין אם אתה מבקש או מביא איזה טכנאי שיודע לפרוץ סיסמאות אתה חייב גישה לפלאפון של הילד שלך, לאינטרנט ולרשתות החברתיות. אתה לא מסתפק במעקב שבועי והתעדכנות כדי לראות שהוא לא מועד או סורר אלא אתה הופך לחטטן שבודק כל כמה שעות את הפעילות שלו.
התוצאה, כל עוד הוא לא יודע זה איכשהו לא פוגע, אבל ברגע שיידע איבדת את האמון של הילד בך. הוא ימצא דרכים להסתיר את חייו הפרטיים וימצא את כבוד הפרטיות שלו בדרכים מתוחכמות יותר.
מעקב לימודים
בסוף כל יום אתה פותח את כל המחברות והספרים של הילד כדי לעקוב ולראות אם היו שיעורי בית או האם במקרה כתב במחברת דברים לא ראויים, אפילו שגיאות כתיב יכולות להוות בעיה מבחינתך. אתה לא מסתפק רק בחיטוט במחברות אתה גם שואל בוואטסאפ הקבוצתי של ההורים אם יש משהו שצריך לדעת ואם זה לא מספיק אז גם תהיה בקשר עם המורה.
התוצאה, הילד מרגיש חנוק, שאין לו חופש בחירה ויכולת לעשות החלטות עצמאיות. הוא יודע שתבדוק אותו בכל עת אז מעדיף שתהיה סיבה טובה לפחות. הוא יפסיק לעשות ויחכה להוראות מדויקות ממך. למה לו להתאמץ?
פרטיות זה למבוגרים בלבד
באים חברים הביתה? הדלת פתוחה. יותר מזה, אתה מרשת את הבית במצלמות כדי לעקוב אחריהם כשאתה לא בבית. אי אפשר לסמוך על הילדים הקטנים האלה היום. המילה פרטיות תופסת למבוגרים וגם זה לא בטוח אם זה לא אתה. אתה יודע לדרוש את הפרטיות היטב השאלה אם אתה יודע לתת אותה?
התוצאה, הילד מפסיק להביא חברים הביתה, מסתגר בחדר מול המחשב ולא עושה שום דבר באופן חופשי כל עוד יודע ש"מרגלים" אחריו. אל תתפלא אח"כ אם תחשוב שלילד אין חברים…
כפייה
יש לילד שלך דעה שונה משלך? זה לא נראה לך? אתה מתחיל להשבית אותו, להוריד אותו ולכפות עליו את הגישה שלך כי אתה המבוגר ואתה יודע הכי טוב מה נכון עבורו.
התוצאה, או שתגדל ילד חסר עמוד שדרה שמחליטים בשבילו הכל או שתגדל ילד מרדן שיעשה הכל הפוך ויקשה על החיים שלך בכל רגע שיוכל.
חוגים
אתה יודע בדיוק איזה חוג הוא צריך ללכת זה לא משנה אם הוא לא ממש מתחבר לזה, אתה שולח אותו בכל זאת ומכריח אותו להתמיד בחוג כי זה לטובתו. יש סיכוי שאתה רוצה להגשים חלום דרכו ויש סיכוי שאתה פשוט לא מזהה מה הילד שלך באמת רוצה.
התוצאה, כל עוד תכריח אותו כנראה יעשה מה שאתה רוצה אבל בפועל, הוא לא יתחבר לזה לעולם ויחכה ליום שיוכל לעשות מה שהוא רוצה. כרגע הוא מרגיש כלוא וזה לא פייר.
אז כל אלה ועוד אינספור דוגמאות לשתלטנות, שורה תחתונה אתה בדרך הנכונה לבטל את הילד שלך, את הרצונות שלו ואת הקול שלו בכללי. זה מתכון בטוח להוריד לו את הביטחון, לגרום לו להצטמק בפינה ולהבליע קולו. לא לדבר על זה שלא יכול לסמוך על עצמו ועל שיקוליו. הוא הופך תלותי לגמרי בך ואתה? אתה נשאר השתלטן שמכוון את חייו כמו שאתה היית רוצה. אם אתה מזדהה עם שלוש מהדוגמאות- אתה הורה שתלטן!