rinatאתם מתים לדעת את התשובה נכון?
כשכתבתי כאן, למה אתם חושבים שהתכוונתי? למאמר הזה? לאיזה מקום נפלא ששם רואים רק טוב ויש אושר טהור שאין עליו עוררין? אתם ממש מחפשים את התשובה, אני מבינה, גם אני חיפשתי בלי סוף ואשקר אם אומר שמדי פעם זה בורח ואני שוב מחפשת אבל, ואבל גדול, אין איזו נקודה שלוחצים עליה כמו מתג והאושר מתחיל. יש תהליך אישי שכולל חקירה פנימית והבנה שמה שעושה אותי מאושר לא בהכרח יעשה אחר מאושר. ממש כמו המשפט זבל של אחד הוא יהלום של אחר.
מה בכל זאת אפשר לעשות כדי להרגיש רגעי אושר טהורים וגולמיים, כאלה שנשארים בתאי הזיכרון לנצח ומעלים חיוך על פנינו?
רגעי אושר קטנים
קודם כל מתחילים להתמקד ברגעי אושר קטנים.
לא לחפש נוסחה אחת של תחושת אושר עליאי לאורך זמן ארוך כיוון שאת התשובה לזה יודעים בעיקר בחוכמת הבדיעבד- כשמסתכלים אחורה ונזכרים "כן, זו הייתה תקופה טובה", אבל אם נחיה שוב את אותה תקופה כנראה שנזכר שהיו לנו לא מעט תלונות גם על התקופה הזו ולא התמקדנו בחשבה שזו תקופה יפה של אושר.
ככה אנחנו, לא ממש יודעים להעריך את מה שיש לנו בידיים, רוב הזמן בעיקר בתחושת חוסר כזו. זה מנגנון הישרדותי כזה שרוצה שלא יחסר לו אז תמיד בוחן את מה שחסר ואם אין איך להשלים אז התסכול מתגבר וגורם לנו לפספס כל רגע קטן של אושר.
כשאני מתרכזת באותה חוויה ומרגישה בה תחושות נעימות וטובות זה הזמן לשמר את זה בזיכרון היטב. דמיינו שיש לכם מצלמה בראש ותעדו את הרגע הזה בו אתם מרגישים שאתם מחייכים, מרוצים, גאים, שלווים, נינוחים, כל מה שגורם לכם תחושת סיפוק.
אם תהיו ברגע הזה, כלומר בכאן ועכשיו תלמדו ליהנות מזה מאוד, תנצרו את הרגע והזיכרון כבר יעשה את החיבורים שלו במוח והנה צברתם עוד חוויה טובה ששווה לזכור.
ככל שצברו רגעי אושר כאלה קטנים בזיכרון הם יתפסו מקום נכבד במוח ויעזרו לנו להרגיש טוב יותר.
להיות מאושר זה..
אתם בכלל יודעים מה זה להיות מאושר? יש לי תחושה שלא ישבתם וכתבתם לעצמכם מה זה אומר להיות מאושר מבפנים אבל יש מצב שחשבתם ברעיון הכללי שאולי זה אומר קריירה מוצלחת? האם זה אומר משפחה גדולה? אולי זוגיות אוהבת? אה שלושה מיליון שקל נזיל בבנק? לרזות 10 קילו?
אחלה שאיפות נכון? אבל הם רק שאיפות ומטרות ומה יקרה כשתגיעו ליעד? שם יתחיל האושר או יסתיים האושר?
הנה מחשבה נוספת, אולי האושר לא תלוי בכלל בדברים גשמיים, האושר הוא פנימי וההצלחות החיצוניות הם ביטוי לאושר פנימי.
העניין הוא כזה, המוח אוהב תכנון וזקוק ליעדים כך שזה מצוין שאתם שואפים לכל אלו ויותר הבעיה שהרבה פעמים חושבים שהאושר מתחיל רק כשמגיעים ליעד וזה פספוס אדיר כי כל הפואנטה של המטרות שלנו היא להפוך את הדרך להיות נעימה ועשירה בלמידה ואושר פנימי.
אני מזמינה אתכם להיזכר בכל מיני מטרות שהיו לכם בעבר ולשחזר את הדרך שעברתם כדי להגיע לשם, כמה מהדרך הייתה נעימה לעומת סזיפית?
שימו לב, מטרות יכולות להשתנות בדרך, אם המטרה ארוכת טווח יש לה נטייה להתגמש עם השנים ולקבל צורה שמתאימה להתפתחות האישית שלנו ולכן מה שחשוב זה איך אני מטפחת את הדרך ואת העשייה שלי כך שארגיש לאורך כל הדרך יותר מרוצה מאשר מתוסכלת.
לסכם את החלק הזה חשוב לתכנן ובעיקר ליהנות מהדרך כדי לחיות יום ביומו בתחושת נוחות פנימית ולא ולחכות ליעד כדי להרגיש הקלה שאולי בכלל לא תגיע כי אף אחד לא מתחייב שזה מה שיעשה אתכם מאושרים זו בעיקר אשליה.
למה זה מגיע לי?
קרה משהו רע מבחינתכם שלא צפיתם את התוצאה שלו ועכשיו אתם בשוק, בהלם והמומים אבל מתקשים לצאת מההלם? אז כחלק מתהליך אתם פשוט לא מבינים למה זה קרה לכם ולמה דווקא אתם ושאין לכם כבר כוח לכל התקלות האלה שצצות כל הזמן, זה נע בין הלקאה עצמית לרחמים עצמיים. תבינו, אין שום דבר רע בקצת פורקן של באסה השאלה אם זה משתלט עליכם ומשבית אתכם מחשיבה יצירתית לפתרונות אפשריים או שזה מוריד אתכם, את הבטחון שלכם, את המוטיבציה לעשות וכאלה.
"למה זה מגיע לי" זו שאלה שלרוב לא תאהבו את התשובה עליה ולכן היא לא ממש מועילה לכם.
יש סיכוי שאתם אלופים בלמצוא סיבות כמה אתם דפוקים, שאין לכם מזל וזה הגיוני שזה יקרה רק לכם אבל מה הטעם בתחושות האלה אם אתם מחפשים את הדרך אל האושר?
אז תורידו את השאלה הזו או הסתפקו בה רק באינסטינקט רגעי שלכם ובשביל לפרוק והתאוששו מהר והוסיפו את השאלה "מה אני יכול לעשות עכשיו" ותראו איך המוח מתכוונן למקום אחר לגמרי.
כן, גם אם האינסטינקט שלכם הוא לענות "כלום".
התשובות יגיעו כשהמוח משאיר אופציה פתוחה, גם אם זה ייקח קצת זמן, לפחות תגמלו קודם מההלקאה העצמית.
עד כאן דברים שתרמו לאושר הפנימי שלי והם די קונצנזוס כי מטבענו בני האדם אנחנו רוצים להתאושש מהר, ליהנות מהכאן ועכשיו ובעיקר להבין מה אנחנו באמת מחפשים.
רוצים עוד טיפים? יש לי בשפע. דברו איתי.
