עצמאי מדי או תלותי מדי? זה בשבילך..

"אני מעדיפה להיות תלויה על עץ מאשר להיות תלויה במישהו". היא רעמה בקול וגופה התכווץ.
ניסיתי להבין למה היא כ"כ נרתעת מלסמוך על אדם או שניים, להתמסר לקצת עזרה ותמיכה של הסביבה אבל היא הייתה בשלה. הסבירה שתלותיות משמעה להיות חלשה, חשופה ופגיעה לגמרי. הרגשתי שהיא ממש מדברת על הישרדות. זה באמת היה המצב.

אחד הדברים היפים בהתפתחות זה היכולת שלנו להיות עצמאיים. זה בא לידי ביטוי בחשיבה, בעשייה. קיבלנו את כל הכלים לעבד את מה שקורה סביבנו ולהחליט לבד איך לפעול.
התלות היא המקום הזה קשה לנו פעול לבד כי אנחנו ממש זקוקים לאישור. אנחנו כלואים בתוך הצורך באישור חיצוני ואין קשה מלהיות בריק עד שמישהו נותן לנו את ה"אוקי". לפעמים כשזה כואב מדי אנחנו בורחים לצד השני- לעצמאות שגובה מאתנו מחיר כבד של תחושת בדידות, כי שם קשה לנו לסמוך על האחר.

תלוי באוויר

עד שמישהו אומר לנו מה נכון או מה לא נכון אנחנו פשוט עומדים באוויר. המצב הזה מעמיק את החוסר הביטחון שיש בנו ומונע מאתנו להתקדם ולהקשיב למה שקורה בתוכנו.
זה מגיע בד"כ מבית ההורים שערערו אותנו כשניסינו לבחור לבד, כשעשינו מה שהרגיש לנו הגיוני. אז הם התערבו ו"חינכו" אותנו מה ב"אמת" נכון שוב ושוב עד שלמדנו להבין שעדיף לשאול אותם קודם, כי גם ככה "הם יודעים הכי טוב".
זה ליווה אותנו בלימודים ובחיי החברה והיום בעבודה ואפילו בבחירת בן/בת זוג. תמיד חשוב לנו עוד דעה של מישהו, עוד "נקודת מבט" שחלילה לא חשבנו עליה כדי למנוע ל"אסון". פתאום קשה לנו לבחור לבד עד כדי שיתוק בקבלת ההחלטות העצמאית שלנו.

המתאמנת שלי גדלה תלותית בהוריה ובחברות עד שהחליטה "למרוד". במילים אחרות, להקשיב לעצמה ולהבין שהיא יודעת מה הכי נכון בשבילה. אבל המעבר הזה היה קשה מאוד כי הייתה במלחמה פנימית כל הזמן, חששה שאולי עושה טעות. הסביבה שהרגישה שמאבדת עליה שליטה מיהרה לעזור לה להסס בכל צעד שעשתה. המאבק הפנימי הזה לקח אותה לקיצון השני- "לעצמאות יתר".

יש דבר כזה עצמאי מדי

אנחנו לא רוצה להתאכזב, אי אפשר לסמוך על אף אחד שיעשה את העבודה כמונו, אנחנו יודעים הכי טוב והכי נכון וכל השאר יכולים רק לשים רגליים ולהוות מכשול בדרך אז אנחנו מפתחים חוסן נפשי גדול ויוצאים לדרך לבד. מי שמפריע בדרך פשוט מסלקים אותו ומי שמביע מילות עידוד אנו מקשיבים בחשדנות. מה שבטוח אנחנו סוף סוף מרגישים נאמנים לעצמנו ואין מצב שמישהו יחדור את השריון הזה. אנחנו מרגיש חיים, עצמאיים, שולטים על העניינים וקשה לערער אותנו.
אבל, הכל לבד! בתחושת בדידות וחוסר רצון לסמוך או להאמין למישהו וזה קשה הרבה יותר.

המתאמנת: "שמעי, עדיף קשה וקצת בודד מאשר להרגיש שוב כנועה לאינטואיציות שלי ולעשות מה שאחרים מאמינים/חושבים/רוצים/צריכים….". והיא צדקה. הרי בסך הכל כל חוות דעת של האחר משקפת את הרצונות, הפחדים והמחסומים שלו בלבד.

יש מצב שזה עדיף על הקיצון השני כי עדיף שתסמכו על עצמכם מאשר שלא תאהבו עצמכם בכלל אבל טיפ קטן, אם לא תשחררו בקרוב אתם עלולים לחוות אי נוחות כבדה, לפתח מחלות, להיתקע במקום, אה וגם סיכוי טוב לחזור על אותן טעויות שוב ושוב.

"טובים השניים מן האחד"

באימון אדם עובר תהליך אישי ומאוד ייחודי אבל תמיד אני שואלת אם יש מישהו מיוחד שהוא רוצה לשתף אותו בתובנות החדשות, מישהו שיהיה קרוב ויתמוך בכל שינוי שבוחר לעשות.
תבינו, להיות תלותי/עצמאי במסווה זה להיות בהישרדות קיומית. בשני המקומות אתם מבזבזים אנרגיה מיותרת. באחת אתם רודפים אחרי אחרים ובשנייה אתם רודפים אחרי הזנב של עצמכם עד קריסה.

גאונים אלו שיודעים למצוא את האיזון ולהיות במקום עצמאי בעלי שיקול דעת בריא, קשובים ללב ובו זמנית גם פתוחים לשמוע את האחר. לוקחים אחריות על מעשיהם ובו בעת גם יודע מתי לשחרר ולחלוק.

איך אפשר אחרת?
**מרגיש באחד הקצוות? אולי נע ונד ביניהם? עצור! אתה במצב הישרדותי. קח אוויר וזכור שאתה לא בעולם הישרדותי. יש לך קורת גג, פת של לחם ובגדים חמים. הכל בסדר. אם אתה מרגיש שאתה זקוק לאישור מהסביבה וקשה לך לזוז לבד, תזכור שגם לעשות    טעויות בזכות בחירה עצמית זה התקדמות, פתח לעוד אפשרות ושפשוף של החיים.
שאל עצמך מה טוב לך לעשות לבד? עם עצמך ותתחיל לטפח את המקום הזה לפחות פעם בשבוע.

אם אתה מרגיש שאתה לא מסוגל לסמוך על האחר וחייב לעשות הכל לבד, זה הזמן להסתכל על האחר כמי שיכול ללמד אותך דבר או שניים ("מכל מלמדיי השכלתי") וזה יכול להרחיב לך את האופקים. מה רע?! לך לאדם שאתה מעריך ותן לו צ'אנס אמיתי.

**כדאי לדעת: יש לנו נטייה לדמות מצב הישרדותי בימינו כשמירה על ה"מוניטין" שלנו. כלומר, התלותיים שבנינו זקוקים לאישור כדי      להרגיש טוב עם עצמנו וככה שומרים על שמנו הטוב, ואלו צריכים לזכור שלפעמים התחושות הפנימיות שלנו הן הכי טובות שיש כי      רק אנחנו יודעים מה באמת טוב לנו אם רק נקשיב לעצמנו.

מאידך העצמאיים מדי לא ייעזו לתת אמון באחר או לסמוך על מילה של מישהו אחר מחשש שיפגעו בשמם הטוב. אם אתם מזדהים אתם צריכים להבין שהסביבה הקרובה לא מחפשת ברעתכם להיפך, הם רוצים לראות אתכם גדלים ומתפתחים (ואם לא אז הגיע הזמן להחליף סביבה).

"כשעוברים תהליך של הבנה ואיזון, לומדים לאהוב את הלבד, לאהוב את עצמך, בכל מצב, בכל תנאי. זו אחת העבודות הקשות ביותר שהיו בחיי אבל ואין ספק שזו המתנה הטובה ביותר שלמדתי לתת לעצמי בחיים".

נכתב בתחושת מעורבות של עצמאות (יודעת על מה אני מדברת)
ותלותיות (רוצה את הפידבק החיובי שלכם)
שלכם, רינת.